עוברים לתאילנד? לכל ויזה יש מספר ביטוח משלה, וחלק מהן לא שואלות בכלל

השאלה הראשונה היא איזו ויזה

ישראלים מגיעים לתאילנד לתקופות ארוכות בכמה דרכים: נוודים דיגיטליים בקופנגן ובצ'יאנג מאי, זוגות שעוברים לחורף או לשנה, ופורשים שמחפשים מקום חם וזול לגור בו. לכולם יש אותה שאלה, והתשובה שונה לכל אחד: כמה ביטוח צריך?

בתאילנד זה תלוי קודם כל בוויזה. לכל ויזה ארוכה יש דרישה משלה, וחלק מהוויזות לא דורשות ביטוח בכלל.

שלוש ויזות, שלוש תשובות

ויזת פרישה (Non-Immigrant O-A). מיועדת למי שבן 50 ומעלה. לפי איגוד חברות הביטוח התאילנדי, בשנה הראשונה נדרש כיסוי של לפחות 100,000 דולר, כ-3 מיליון באט, כולל כיסוי לקורונה. מתקבלים מבטחים תאילנדים וגם מבטחים מחו"ל, והוויזה ניתנת לשנה בכל פעם, כך שהביטוח נבדק שוב בכל חידוש.

ויזת LTR (תושב לטווח ארוך). מיועדת לפורשים עם הכנסה פסיבית גבוהה, לאנשי מקצוע שעובדים מתאילנד ולבעלי הון. לפי רשות ההשקעות התאילנדית, צריך אחד משלושה: ביטוח בריאות של לפחות 50,000 דולר, ביטוח לאומי תאילנדי, או פיקדון של 100,000 דולר שנשמר 12 חודשים. לכל בן משפחה הפיקדון הנדרש הוא 25,000 דולר.

ויזת נוודים (DTV). כאן התמונה פחות אחידה. הדרישות משתנות בין שגרירויות, וברוב המקרים אין דרישת ביטוח קבועה. זה נשמע נוח, אבל המשמעות הפוכה: אף אחד לא בודק אם אתם מבוטחים, ואם משהו קורה, ההוצאה כולה עליכם.

המספר של השגרירות הוא לא המספר של החיים

דרישת הוויזה היא מינימום בירוקרטי. היא לא אומרת כלום על מה שבאמת תצטרכו. מי שגר בתאילנד שנה צורך רפואה שוטפת: רופא משפחה, בדיקות, תרופות, רופא שיניים. ואם קורה משהו רציני, הרפואה הפרטית בערים הגדולות טובה, אבל ביחס למחירים המקומיים היא יקרה.

ויש עוד פער אחד שמאפיין את תאילנד במיוחד: קטנועים. תאונות דרכים הן אחת הסיבות הנפוצות לאשפוז של זרים, וכיסוי לתאונה על קטנוע תלוי בדרך כלל ברישיון נהיגה מתאים. מי שמתכנן לנסוע על קטנוע, שיבדוק את התנאים לפני שהוא שוכר.

גרים בתאילנד או מתכננים לעבור? שלחו לנו בוואטסאפ איזו ויזה, כמה זמן, בני כמה אתם ואם יש מצב רפואי. נבדוק מה עומד בדרישת הוויזה ומה באמת מכסה אתכם שם, כולל ביקורים בארץ.

ביטוח נסיעות מול ביטוח לתקופה ארוכה

לחודש או חודשיים של טיול, ביטוח נסיעות רגיל לתאילנד הוא הכלי הנכון. אבל הוא בנוי לחופשה ומוגבל במשך: בפספורטכארד, 180 יום לנסיעה בגילאי 19–60. מי שנשאר יותר, צריך פתרון אחר:

• פוליסת רילוקיישן ישראלית, כמו של דיוידשילד: שירות בעברית, רפואה שוטפת, ולרוב כיסוי גם בביקורים בארץ.
• ביטוח בריאות בינלאומי או תאילנדי, שמתאים במיוחד למי שצריך אישור בפורמט שהשגרירות מקבלת.

ומי שמעל 50

לפורשים, הגיל משנה את כל החשבון. דרישת ה-O-A קבועה, אבל המחיר והחריגים של מצבים קיימים עולים עם הגיל, ולא כל פוליסה מוכנה לבטח מגיל מסוים. את זה בודקים מוקדם, לפני שמזמינים דירה לשנה.