ויזת J-1 לארה"ב: הביטוח עומד בכל הדרישות, ואתם עדיין משלמים רבע מהחשבון

כאן זה לא האוניברסיטה שמחליטה

מי שהתקבל לסמסטר חילופין, לפוסט-דוקטורט או לשנת מחקר בארה"ב ומקבל טופס DS-2019 במקום I-20, נמצא בעולם אחר מזה של הסטודנט הרגיל. בוויזת J-1 דרישת הביטוח לא באה מהמזכירות של האוניברסיטה אלא מהחוק הפדרלי, והיא כתובה בסכומים.

לפי משרד החוץ האמריקאי, המינימום שבתוקף מ-15 במאי 2015 הוא:

• 100,000 דולר למקרה תאונה או מחלה
• 50,000 דולר להוצאות פינוי רפואי חזרה לישראל
• 25,000 דולר להשבת גופה
• השתתפות עצמית שלא תעלה על 500 דולר למקרה

וזה חל גם על מי שמגיע איתכם: בן או בת זוג וילדים ב-J-2 צריכים כיסוי באותם סכומים, לא בגרסה מוקטנת.

הרבע שכתוב באותה תקנה

כאן מתחיל החלק שכמעט אף אחד לא קורא, והוא באותו מקום בדיוק — סעיף 62.14. אחרי שהתקנה קובעת את המינימום, היא מתירה לפוליסה שני דברים: השתתפות עצמית של עד 500 דולר למקרה, וסעיף שלפיו אתם משלמים עד 25% מהכיסוי בכל מקרה תאונה או מחלה.

תעשו את החשבון. לפי Healthcare.gov, אשפוז ממוצע של שלושה ימים בארה"ב עולה בסביבות 30 אלף דולר. בפוליסה שעומדת בכל הדרישות ומנצלת את שתי התקרות שהחוק מתיר: 500 דולר השתתפות עצמית, ועוד רבע מהיתרה — בערך 7,375 דולר. כמעט 7,900 דולר מהכיס, על אשפוז אחד, בפוליסה שאף אחד לא יכול לפסול.

לא כל הפוליסות מנצלות את התקרות. יש כאלה בלי השתתפות בכלל, ויש כאלה עם 20% ותקרה שנתית. אבל את זה אי אפשר לדעת מהמשפט "עומד בדרישות J-1" שמופיע בפרסום — רק מהתנאים עצמם.

ויש גם הקצה השני: 100 אלף דולר למקרה זה התקרה, לא הרצפה. Healthcare.gov כותב שטיפול אונקולוגי מקיף עולה מאות אלפי דולרים. באירוע כזה התקרה החוקית פשוט נגמרת באמצע.

יוצאים ב-J-1 לארה"ב? שלחו לנו בוואטסאפ את תאריכי התוכנית מה-DS-2019, מי מגיע איתכם, ואם יש מצב רפואי או תרופה קבועה. נעבור על מה שהגוף המאשר דורש מול מה שהפוליסה באמת משלמת בהשתתפות העצמית — ונגיד לכם איפה הפער.

שלושה ימים לפני שהתוכנית מתחילה

הדרישה הפדרלית היא רק חצי מהעבודה. הצד השני הוא לוח הזמנים של הגוף שמאשר את התוכנית (sponsor), וזה פרט שמפיל אנשים.

באוניברסיטת טקסס באוסטין, למשל, אישור הביטוח צריך להיות מועלה למערכת לא פחות משלושה ימים לפני תאריך תחילת התוכנית. ואותו עמוד אומר עוד משהו, בכתב: המשרד לסטודנטים בינלאומיים מציין שאין לו את הידע לבחון פוליסות ביטוח פרטניות. כלומר הם בודקים שהמסמך קיים ושהסכומים מופיעים — הם לא בודקים בשבילכם מה הפוליסה מחריגה. מי שמגיע בלי כיסוי שעומד בדרישות פשוט נרשם לתוכנית של האוניברסיטה, במחיר שלה.

בעברית: את הפוליסה סוגרים בזמן שאתם עוד אורזים, לא בטרמינל.

מה קורה אם הכיסוי נגמר באמצע

תקופת הכיסוי הנדרשת היא משך ההשתתפות בתוכנית כפי שהוא רשום ב-SEVIS. לא "בערך שנה" ולא עד שחוזרים הביתה — בדיוק מה שרשום.

ומי שמפסיק במתכוון לשמור על הכיסוי, או מציג לגוף המאשר מידע לא נכון לגביו, נחשב לפי התקנה מפר תקנות, והגוף המאשר חייב לסיים את השתתפותו בתוכנית. אף אחד לא שולח מכתב אזהרה ואף אחד לא גובה קנס. הסטטוס נסגר, ומשם זה כבר מול הגוף המאשר ומול ההגירה.

לכן הדבר הראשון שכדאי לבדוק בפוליסה קצרה הוא מה קורה כשהתוכנית מתארכת. הארכה של DS-2019 בשלושה חודשים דורשת הארכה מקבילה של הביטוח, והרבה פוליסות לא מאפשרות להאריך אחרי שכבר יצאתם.

ב-F-1 זה סיפור אחר לגמרי

אם בטופס שלכם כתוב I-20 ולא DS-2019, כל מה שכתוב למעלה לא חל עליכם. אין תקנה פדרלית שקובעת סכומי מינימום ל-F-1. לפי DHS, התשלום על ביטוח בריאות הוא באחריות הסטודנט, והדרישות והעלויות משתנות מאוניברסיטה לאוניברסיטה.

המסמך שקובע בשבילכם הוא עמוד הוויתור (waiver) של האוניברסיטה שלכם, עם הקריטריונים והתאריך האחרון שהיא קבעה. מי שמפספס את התאריך מחויב בתוכנית של האוניברסיטה, לרוב בלי החזר.

מה משפיע על הבחירה

• סמסטר או שנתיים. למי שנוסע לסמסטר חילופין, פוליסה קצרה עם סכומים שעומדים בדרישות לרוב מספיקה. למי שמתחיל פוסט-דוקטורט של שנתיים-שלוש, המשך והאפשרות להאריך חשובים יותר מהסכום הנקוב.
• מי מגיע איתכם. משפחה ב-J-2 משנה את החשבון פעמיים: גם בדרישה החוקית וגם בפרמיה.
• מה ההשתתפות העצמית באמת. שתי פוליסות שכתוב עליהן "עומדת בדרישות" יכולות להיות רחוקות זו מזו באלפי דולרים ברגע האמת.
• מצב רפואי ותרופה קבועה. מי שלוקח תרופה קבועה צריך לבדוק שני דברים שלא מופיעים בסכומים: אם התרופה נמכרת בארה"ב בשם אחר, ואם הפוליסה משלמת על מרשם מתמשך או רק על אירוע פתאומי.
• ביקורים בארץ. סטודנטים וחוקרים חוזרים בחגים. ביטוח אמריקאי לא נוסע איתכם לישראל; פוליסה ישראלית בדרך כלל כן.

לומדים באירופה ולא בארה"ב? שם הדרישות בנויות אחרת לגמרי, לפי מדינה ולא לפי סוג ויזה. ואם אתם עוברים לארה"ב לתקופה ארוכה ולא רק ללמוד, הכתבה שלנו על ביטוח בריאות ברילוקיישן לארה"ב עושה את החשבון מול פוליסת מעסיק ו-Marketplace. כל הכתבות שלנו על לימודים בחו"ל מרוכזות במקום אחד, ואת הטיסה עצמה אפשר לבטח כאן.